התא המופלא והכל כך מורכב הזה. בכמה אהבה עשינו וטיפחנו והשקענו בו. כשהם היו קטנים יכולנו לחפון אותם בזרועותינו, לנשום אותם עמוק ללב שלנו ולדעת שאין דבר נשגב מזה בכל חיינו.
הימים עברו והקטנטנים האלה גדלו להיות בעלי דעה ועמדה, הם חיים את החיים שלהם, מקבלים את ההחלטות שלהם ולעיתים אפילו זולגים לתוך ההחלטות שלכם. זה מעבר מורכב. לכולם.
להעביר את ההורה לדיור מוגן? להביא מטפל סיעודי? לתת לו לסדר לבד את התרופות? רגע!! היוצרות התבלבלו. אז רגע לפני כאוס משפחתי, בואו נדבר על זה. נשב ביחד כולנו, נבין אחד את השני, נלמד את הדרכים והמחשבות אחד של השני, נתקרב, מתחזק ונחזור להיות שוב התא המגובש והמאוחד הזה. זה תהליך, זה לא קורה מיד, זה מחייב השקעה והתמדה ונכונות- אבל התוצאה תהיה שווה את כל הדרך הזו.
