נעים מאד, יעל
נשואה לקובי ואמא ליהונתן,יואב,יובל ויפתח.
במקביל לאמהות שלי הקפדתי לשמור על עיסוק משמעותי, תורם ונתרם.
בתחילת דרכי המקצועית למדתי אומנות. את הידע מהלימודים תירגמתי לעבודה עם קשישים במרכזי יום ובתי אבות. את עבודת האומנות ככלי טיפולי הרחבתי לאפיקים נוספים – כמו עבודה עם המשפחות, ליווי קליטה של דיירים חדשים במסגרות השונות, ליווי והתאמת צרכי הקשיש לסביבת מגוריו, התאמת יכולותיו התעסוקתיות ועוד.
לימים הוספתי לארגז הכלים המקצועי שלי עוד ועוד מיומנויות וכיום אני משתמשת בכלים מעולמות הטיפול זוגי בגישת PAIRS, טיפול נרטיבי, לוגותרפיה- טיפול דרך משמעות, NLP, ליווי רוחני ועוד ועוד.. ממשיכה לצמוח. מאמינה ששיח רגשי הוא MUST HAVE ביחסים, במעברים בחיים, בתקופות רגועות ותקופות סוערות. בכל גיל! הקשבה, אמפתיה, הכלה, לגיטימציה, תיקוף- כמה שזה חשוב. לכולנו!
ההרצאות שלי
פעם, כשהכרתם והתחתנתם ובניתם את הבית ביחד וילדתם את הילדים- לא תארתם לכם איך תשפיע התבגרותם ואיך יושפע התא המשפחתי שלכם. מה
ללא ספק אוקסימורון! אבל בואו נשבור מוסכמות, בואו ננפץ את תקרת הזכוכית ובואו נלמד שאפשר להיות גם סבאסבתא וגם מודרני!! כי זה
מה בידנו ומה אין לנו שליטה בו. כיצד אנו נוהגים כשדברים אינם קורים כמו שציפינו ומה אנחנו יכולים לעשות בשביל לחיות בשלום פנימי
מה בין איכות חיים בזיקנה לחוסן נפשי? האם חוסן הוא דבר נרכש? הוא אישיותי? חברתי? בהרצאה נשוחח על מושג החוסן, על האופן
זה לא סוד שאריכות החיים שלנו עלתה באופן משמעותי ב-50 שנים האחרונות. זה לא סוד שפעם נישואים היו בממוצע 30-40 שנה והיום
הרצאה מבוססת הספר איקיגאי / הקטור גרסייה ופרנססק מיראייס"האיקיגאי שלנו חבוי עמוק בתוך כל אחד מאיתנו ומציאתו דורשת חיפוש סבלני "מה חבוי
5 החרטות עפ"י ספרה של ברוני וויר- ברוני וויר, אחות בהוספיס, אוספת סיפורי חיים של אנשים על ערש דווי. לאט, לאט היא
הסדנאות שלי
עבודה מול צוותים מקצועיים (אנשי צוות במחלקות בתי ולים, נותני שירות למבוגרים, צוותחם סיעודיים ועוד) למטרות ידע ו/או תהליכים פסיכו-חינוכיים להטבת התפקוד
אם ארע וניתן בי סימןאיך אדע להציל משרירות של הזמןאיך אציל משרירות של הלבוממה שבלי דעת עולבאיך אדע להציל תו והגה וצלילבלי
"וזה הרגע, הנה באה השעה, מה תביא איתה הרוח, מה ימיס את הדממה. ויש סיבות לכל דבר, יש חלום שלא נגמר, בסוף
כשהזוגיות משנה פניה ומזוג שווה תפקוד, אחד מאיתנו "מפר חוזה" והשני נדרש לתמוך בו. הציפיות של הסביבה, הציפיות מעצמי ומבני משפחתי, הלחץ
החיים שעוד נכונו לנו על אף הקושי וההתמודדות הקשה מנשוא. הבדידות, הגעגוע, ההבטחה שלא קויימה. אלה ונושאים אחרים שיעלו בתוך מפגש אינטימי
הירשמו לרשימת התפוצה